- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
[02] 🕊️ "הנני נותן לו את בריתי שלום"
הערה: פנחס קינא על חילול הברית, והקדוש ברוך הוא נתן לו את בריתו כמתנה של אהבה.
פרשת השבוע מספרת על פנחס. עם ישראל לא שמר על הברית. זמרי בן סלוא לקח את ברית המילה שלו, שהיא ברית עם בורא עולם, והשתמש בה עם בת עם נוכרי. הוא חילל את הברית, והדבר היה עלול להביא אסון על כל העם. קם פנחס וקינא, ונעצרה המגפה בזכותו.
ומה קיבל על כך? "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם". מה פירוש המילים? הפסוק הבא אומר שהוא זכה לכהונה: "וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם". עד אז פנחס לא היה כהן, כי נולד לפני שנמשחו אהרן ובניו, ורק עכשיו נעשה כהן.
אם כן, מה מוסיפות המילים "בריתי שלום"? רש"י מבאר שזו לשון של אהבה. הקדוש ברוך הוא נותן לו את הכהונה כמתנה של חיבה, כמי שמכיר טובה למי שעשה עמו טוב. כלומר: לא רק שכר מעשי, אלא גם ביטוי של אהבה. זה השכר.
[03] ✨ מלאך הברית לפי הזוהר
הערה: לפי הזוהר, "בריתי שלום" פירושו שפנחס נעשה מלאך הברית, ולכן אליהו מגיע לכל ברית.
לפי הזוהר יש בפסוק עומק נוסף. "בריתי שלום" פירושו שהקדוש ברוך הוא נתן לפנחס להיות מלאך הברית, הממונה על הספירה שנקראת ספירת הברית, היא ספירת היסוד. הברית תהיה בשלום, כלומר בשלמות, תחת השגחתו. ולכן אליהו, מלאך הברית, מגיע לכל ברית.
הרב ציין שקשה להסביר את הדברים בלי ללמוד קודם מושגי יסוד: מהן הספירות, מהי ספירת יסוד, מהי מלכות ואיך הן מתחברות. גם מי שאינו עוסק בקבלה, ורוצה ללמוד רק ספרי חסידות, צריך להכיר את המושגים האלה, כי בלעדיהם רבים מן הדברים נשארים סתומים. לשם כך אפשר להתחיל, למשל, ב"פתח אליהו".
אבל גם בלי להיכנס לעומק, הקו ברור: מי שקינא לברית, ודאגתו לברית הייתה גדולה כל כך, נעשה השליח הקבוע שלה. כאן נמצא שורש אחד למנהג שאליהו בא לכל ברית מילה.
[04] 🔗 פנחס הוא אליהו
הערה: חז"ל אומרים שפנחס הוא אליהו, אף שהדבר אינו כתוב במפורש בתנ"ך.
לפי פשוטו של מקרא, אין קשר בין שני הסיפורים: זה פנחס בתורה, וזה אליהו בספר מלכים. בשום מקום בתנ"ך לא נאמר במפורש שפנחס הוא אליהו. יתר על כן, אליהו נקרא "התשבי מתושבי גלעד", והמשתתפים בשיעור שאלו איך יתיישב הדבר עם פנחס, שהיה כהן משבט לוי.
ובכל זאת, כולנו נוהגים לומר כדברי חז"ל: פנחס זה אליהו. ובשיעור עלתה הערה דקה: יש הבדל בין "פנחס הוא אליהו" לבין "אליהו הוא פנחס". פנחס קדם, ולכן לכאורה צריך לומר שאליהו הוא פנחס שחזר. אבל אולי דווקא מפני שפנחס מופיע בתורה, חשיבותו גדולה יותר, ולכן מזכירים אותו ראשון.
כך או כך, החיבור הזה הוא המפתח לכל הנושא. אותה קנאות לברית שהייתה אצל פנחס, חוזרת ומופיעה אצל אליהו, ובשתיהן קשור השכר דווקא לברית המילה. מי שקינא לברית בימי משה, ומי שקינא לה בימי אחאב, הוא אותו אחד, ולו נמסר התפקיד לבוא אל כל ברית ולהיות עד לה.
[05] ⛰️ מערת אליהו – מיתוס נוסף?
הערה: מערת אליהו בכרמל אינה המערה שאליה ברח אליהו, אבל המסורת עליה עתיקה מאוד.
בדרך לשבירת המיתוס הגדול, נעצר הרב על מיתוס קטן יותר: מערת אליהו בחיפה. רבים מכירים אותה ומבקרים בה. אבל על פניו יש כאן קושי. אחרי המעמד בהר הכרמל, שבו נשחטו נביאי הבעל, ברח אליהו מפני איזבל. ולאן ברח? הכתוב אומר במפורש: לחורב, הר האלוקים, אל אותה מערה שבה נגלה הקדוש ברוך הוא למשה רבנו. אם כן, המערה בכרמל איננה המערה שבה התחבא אחרי המעמד.
האם זו המצאה של הדורות האחרונים? לא. הרב הביא שכבר לפני מאות רבות של שנים מוזכרת מערת אליהו בכרמל ביומן מסעותיו של בנימין מטודלה, הנוסע המפורסם שעלה לארץ ישראל. זו מסורת עתיקה.
איך מיישבים? אולי אליהו התחבא בכרמל בזמן אחר, לפני המעמד. ואולי זה מקום שבו התפלל. ויש גם טעם רגשי: לאליהו אין קבר, כי עלה בסערה השמימה. העם רצה מקום של זכר לו בעולם הזה, ומצא אותו במערה.
[06] 🗺️ בין הכרמל לחורב
הערה: בכרמל נשארו סימני המעמד הגדול, ואפשר שאליהו הסתתר שם בזמן אחר.
המשתתפים בשיעור הוסיפו פרטים מן השטח. על הכרמל, מעל נחל הקישון, יש מקום שנקרא המוחרקה, ושם, לפי המסורת, היה המזבח שבנה אליהו במעמד מול נביאי הבעל. בעקבות הפסוק "וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן" מזהים את המקום עם האזור שסביב הנחל.
ונשאלה שאלה מעניינת: האם ייתכן שאליהו הסתתר בכרמל לפני המעמד? הרי עוד לפני כן הוא נרדף שנים רבות, ועובדיהו פגש אותו בדרך. אפשר שבתקופה ההיא מצא מחבוא באחת המערות הרבות שבהר. כך מתיישבת המסורת על מערת אליהו בכרמל עם הפסוק שאומר שאחרי המעמד ברח לחורב.
הרב הזכיר שראה פעם שגם צדיקים גדולים שעלו לארץ ביקרו במערה והתפללו בה, אך לא זכר את המקור במדויק. מה שברור הוא שהמקום קדוש לעם ישראל מזה דורות רבים, כמקום של תפילה וזיכרון לאליהו הנביא.
[07] 🔥 פרקי דרבי אליעזר: "קנא קנאתי"
הערה: לפי פרקי דרבי אליעזר, אליהו קינא כשמלכות אפרים ביטלה את ברית המילה, ומשם המנהג להכין לו מושב כבוד.
עכשיו נגיע אל המקור המרכזי: פרקי דרבי אליעזר, מדרש המיוחס לתנא רבי אליעזר, תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי. וכך הוא מספר: ישראל היו נוהגים למול, עד שנחלקה המלכות. מלכות אפרים מנעה מהם את ברית המילה. זה חידוש גדול, כי בספר מלכים מוזכרת רק עבודה זרה. לפי המדרש, אחת הסיבות שאחאב ואיזבל רדפו את אליהו הייתה שהם ביטלו את המילה, והוא עמד על כך.
עמד אליהו וקינא קנאה גדולה, ונשבע שלא ירד טל ומטר. שמעה איזבל וביקשה להרגו. ברח אליהו, כמו שברחו לפניו יעקב ומשה. נגלה אליו הקדוש ברוך הוא ואמר: "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ?" ענה: "קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה'... כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
אמר לו הקדוש ברוך הוא, לפי המדרש: חייך, אין ישראל עושים ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך. מכאן התקינו חכמים לעשות מושב כבוד למלאך הברית שנקרא אליהו, שנאמר: "וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים".
[08] 🎖️ שכר, לא עונש
הערה: בלשון פרקי דרבי אליעזר אין שום רמז לעונש: אליהו אכפת לו מן הברית, ולכן זכה להופיע בכל ברית.
שימו לב: בפרקי דרבי אליעזר אין מילה אחת על עונש. להפך, מלשון המדרש משמע שזה דבר טוב מאוד. אליהו אכפת לו מאוד מברית המילה. כשפנחס ראה שלוקחים את הברית ומחללים אותה, הדבר הפריע לו מאוד. כשאליהו ראה שישראל הפסיקו למול, הדבר הכאיב לו.
וכיוון שהברית חשובה לו כל כך, נתן לו הקדוש ברוך הוא שכר: בכל ברית מילה אתה תופיע. אתה, שדאגת לברית יותר מכולם, תהיה עד לכך שהיא נשמרת בכל דור ובכל מקום.
זו שיטה אחת, הפשוטה: הביאה לברית היא כבוד ושכר. אבל כדי להבין לעומק למה אליהו צריך להגיע דווקא לברית, צריך קודם להבין מהי בכלל ברית מילה. כאן הוסיף הרב נקודה שלדבריו היא אל"ף בי"ת בהבנת הנושא.
ויש בזה גם לימוד לכל אחד מאיתנו. מי שאכפת לו באמת ממצווה, מי שכואב לו כשהיא נפגעת, זוכה להיות קשור אליה לעד. אליהו לא היה אדיש לברית, ולכן הברית נעשתה חלק משמו: מלאך הברית.